שש ההרמוניות - The Six Harmonies

מסמך זה הוא הבסיס הפילוסופי של אמנות  ה- LHBF  והוא מיוחס לאיש שפיתח אותה עפ"י המסורת, chen tuan.

"שש ההרמוניות" מתארות את הקו המנחה של האמנות, שהוא בעצם "המצב הטבעי", או האיזון והתיאום בין המערכות השונות של האדם.  "שמונה השיטות" הן הדרכים הפרקטיות של האימון להשגת המצב הטבעי.

שש ההרמוניות

שש ההרמוניות הן:

1. The body harmonizes with the mind.
2. The mind harmonizes with the idea.
3. The idea harmonizes with the chi.
4. The chi harmonizes with the spirit.
5. The spirit harmonizes with the movement.
6. The movement harmonizes with the void.


1. הגוף בהרמוניה עם ה- mind
2. ה-mind בהרמוניה עם הרעיון
3. הרעיון בהרמוניה עם הצ'י
4. הצ'י בהרמוניה עם הרוח
5. הרוח בהרמוניה עם התנועה
6. התנועה בהרמוניה עם הסביבה (הריק)

הכוונה במונח "הרמוניה" היא ששני הגורמים מתחברים, מתמזגים והופכים לאחד. למעשה נכון יותר לומר שהם הופכים למשהו שלישי המכיל את שניהם.

מתוארים כאן שבעה מרכיבים שונים אך אין כאן משמעות של הירארכיה ביניהם. הדגש הוא על ההרמוניה ולא על כל אחד מן המרכיבים עצמם.

אפשר לקרוא זאת כאיזושהי סכימה התפתחותית בעבודה הפנימית, תהליך שבמובן מסוים קורה מעצמו במהלך התרגול,  ואפשר לקרוא זאת כסדרה של הוראות ספציפיות כיצד לעבוד בצורה מודעת עם רכיבי המערכת הפנימית.

1. הגוף בהרמוניה עם ה- mind.

הקשר בין ה- mind לגוף הוא היכולת לבטא בגוף באמת את הכוונה של ה- mind,  והיכולת לשתף ולרתום את כל חלקי הגוף בצורה הרמונית תחת הכוונה של הפעולה.

רמת האיכות של התנועה, או של הקשר הזה, היא תוצאה של ה- state of mind מחד,  ומאידך-  של רמת המוכנות של הגוף ומגוון התנועתיות שבו. כאשר לא כל הגוף משתף פעולה, או שההרמוניה לא טובה, זה בד"כ תוצאה של  mind  המכיל הוראות סותרות ולא מדויקות, שחלק מהן אינן מודעות, ושל גוף עם מגוון תנועתיות מוגבל.

כאשר אנו סוחבים איתנו אמוציות לא מעובדות או קונפליקטים, אפשר לומר שחלק מהחיילים בגוף עסוקים בצורה לא יעילה, לא פנויים להשתתף במה שקורה כרגע, ובעצם מושבתים ומפריעים.

גם חשיבת יתר, רציונליזציה, אינטלקטואליזציה ומתן פרשנות ומשמעויות למציאות הם גורמים שמפריעים ליכולת התגובה של האדם. נוצר מצב של מין "דיבור פנימי" בלתי פוסק, שעומד כחיץ בין האדם לבין החוץ, ובינו לבין עצמו.

ההפסקה של הדיבור הפנימי היא אבן דרך בסיסית בעבודה פנימית זו. היא מאפשרת ל-mind  להיכנס  למצב שבו הוא יותר מקבל ומעבד אינפורמציה מאשר נותן פקודות תגובתי ושטחי. נרגעים הגלים, המים נעשים צלולים ואפשר לראות מה קורה ולתת הוראה מדויקת.  ה-mind הופך לאינטואיטיבי  וכשכך יכול לכלול מספר רב של נתונים, גם לא רציונליים.

במקביל, תרגול הגוף, בפרט עפ"י תבניות  "9 הפרקים"  (9 joints) האופייניות לאמנות זו, מאפשרת לגוף תנועות שונות, הגדלת המודעות למגוון אפשרויות התנועה, ופגישה מדוייקת בביצוע כוונת ה- mind  שלנו. כך מתאפשרת ההתאחדות של הגוף לפעולה, שבה כל חלק של הגוף מגיב ושותף. תנועה כאחד = כל חלק נע באחדות עם ה-mind.

המילה הסינית המשמשת כאן לציון ה-mind  למעשה מתארת גם את הלב או את הקשר בין הראש ללב (או את משכן ה- mind  דווקא בלב. המשמעות היא שמה שמוביל אותנו ואת הגוף הוא לא החלק הרציונלי של ה-mind , אלא החלק האינטואיטיבי /"כולי"  ,שקשור להוויה הפנימית של האדם באספקט של מרכז הלב. האדם צריך להגיב על סמך המידע (המגיע בצורה של  תחושות , insight  שונים והאותות הפנימיים) ללא עיכוב או היסוס. אין זו איפולסיביות אלא מערכת חושבת פנימית , שניתן לזהות רק כאשר ה-mind  שקט ונקי .


2. ה-mind   בהרמוניה עם הרעיון.    (במקום המילה "רעיון" אפשר להגיד כאן גם "רצון" או "התכוונות").

כאשר  ה-mind   נמצא במצב אינטואיטיבי ופתוח, והגוף בהרמוניה עמו, זהו בעצם מצב של מוכנות. ברגע הזה, כאשר יש רעיון /כוונה או רצון לתגובה או פעולה, הגוף ערוך לבצע. התגובה הנכונה מתבצעת מעצמה.  ה-mind-body   עוקב אחר הרעיון.

מאידך, הלימוד של התנועות בגוף מכניס לתוך המערכת רעיונות ודימויים חדשים של תנועה. התנועה נלמדת דרך הגוף, עד לשלב שבו מופנם משהו מהמהות שלה, הרעיון או הכוונה שבתוכה. אז הרעיון הזה כבר "נמצא" במערכת ואפשר להעלות אותו בעת הצורך ולבצע מחדש.


3. הרעיון בהרמוניה עם הצ'י

צ'י הוא הזרימה של כוח החיים בגוף, ההשפעה של הנשימה בגוף, המשאבים הויטאליים של האדם. ההרמוניה השלישית אומרת שכאשר הרעיון (או הרצון) מבוטא, האנרגיה לבצע אותו מגיעה.  אנרגיית החיים הולכת לאן שהרעיון נמצא, או להיכן שהמחשבה נמצאת. ושוב, הבסיס לכך הוא mind   שקט, או כמו שהסינים אומרים, "לשים את הקוף בכלוב"... כאשר הכוונה היא אחת וכל הגוף מאורגן איתה, הצ'י עוקב.

במקביל, אם הצ'י/ אנרגיה משנה כיוון, אזי כיון שאנו בהרמוניה, הכוונה המתאימה לאנרגיה זו במצב ה"זה" תתגלה.  הצ'י יכול להביא איתו רעיון חדש מתוך ההתנהגות הטבעית שלו.


4. הצ'י בהרמוניה עם הרוח  (spirit).

הרוח היא המהות של האדם,  הטבע הפנימי שלו, האלמנט שמביא חיות וניצוץ לפעולה. הרוח מתבטאת באופי ובאישיות של האדם, בהלך הרוח שלו, ביצירתיות, בעירנות ,בהשראה, בעיניים (כמה הן זורחות), ובמידת האומץ וקור הרוח לעשות את הדברים שהוא נמשך לעשות.

הרוח משתחררת לחופשי במידה והצ'י לא נחסם. כאשר מרוקנים את הראש ממחשבות, הטבע הפנימי יכול להתגלות, מתוך שקט.

הכוונה מאחורי הרמוניה זו היא שיש להכניס לתנועה גם צ'י וגם spirit  על מנת שהיא תהיה שלך ולא רק תרגיל או חיקוי. להכניס צ'י זה להתחייב לפעולה ברמה הפיזית. ה-spirit  מביאה  עוצמה פנימית, שבין השאר גם מתמירה את רמת הפעילות של הצ'י לתדר גבוה יותר.

את האנרגיה הפיזית אפשר לאמן או לתפעל, אך הרוח היא השראה , אין ללחוץ אותה אלא להניח לה להתגלות.


5. הרוח בהרמוניה עם התנועה.

תנועה היא ביטוי של חיוניות. באמנויות הלחימה הפנימיות תנועה איננה רק מעבר מתנוחת גוף אחת לשנייה, אלא יש שם טרנספורמציה, השתנות.  זהו ביטוי של הכוחות הפנימיים של החיים, שהם תהליך מתמשך של שינויים והסתגלויות, והתנועה נובעת מכך באופן טבעי. זה לא רק "מדיטציה בתנועה", אלא "חיים בתנועה".

האימון של העימוד הנכון של הגוף בכל תנוחה איננו מספיק כשלעצמו. אם האדם אינו רגיש לכוחות המניעים של החיים ולרוח, התנועה תהיה חסרה ביטוי של חיוניות. התנועה החיונית באה מהרוח, לא
מה- mind.

הרצף הנלמד של התנועה הוא שער אל הרוח.  הרוח של כל תנועה כשלעצמה (או כל טרנספורמציה), וכן גם רוחו של המתרגל מתעוררים ובאים לידי ביטוי ברגע שעוברים סף מסוים של מגע והיכרות עם התנועות וחווים אותן בצורה פנימית.  ההתמזגות , או ההרמוניה, היא להביא את הרוח אל תוך החיים והתנועה, לא רק ברגע של השראה, אלא כיכולת נלמדת ונשלטת.

כאשר מוצבים אתגרים והרוח מגיבה, התנועה מתרחשת מבפנים.


6. התנועה בהרמוניה עם הסביבה ( או "הריק")

הסביבה או הריק מייצגים מצב מנטלי של פוטנציאל מקסימלי. כמו בד נקי לפני שהאמן צייר עליו. ה"כלום" שמחזיק את כל הבריאה ביחד.

התנועה משתלבת עם החוץ, הסביבה, ומגיבה לנסיבות.  זה מתאפשר כאשר מרוקנים את ה- mind מהדיבור הפנימי ונוצר המרחב המנטלי לראות את מה שיש. פנים וחוץ נפגשים ואז אפשר להיות במגע עם המציאות ועם הרגע. זהו המצב הטבעי. להיות לגמרי מחובר ומקושר (פנימה והחוצה), לגמרי בתנועה.

כאשר נפתחים אל החוץ, אל הנסיבות,  נחשף גם מקור של כוח.


--------------------------


שש  ההרמוניות דנות במערכת היחסים הכוללת שבין האינדיבידואל לבין עצמו ובינו לבין הסביבה או היקום.  כאשר יש הפרדה בין הרכיבים השונים, ישנן הפרעות, מחלות וכיו"ב.  בתוך עשייה או בסיטואציה, כאשר נכנסים לספק, ללחץ, או שאחד מהרכיבים הנפשיים או הפיזיים לא מאומן או מאוזן,  התפקוד נפגע.

המצב המאוחד שומר על תגובה מדויקת ואינטואיטיבית.  בתוך האיחוד כבר אין את החלוקה להרמוניות השונות, הכל אחד. ההרמוניות שזורות זו בזו כמו מארג עדין, קולט ומשתנה, וכך גם גופו ותודעתו של הלוחם, או האמן.