שמונה השיטות - The Eight Methods

"שמונה השיטות" מפרטות דרכים פרקטיות שמהוות את הבסיס ל"שש ההרמוניות". הן נוגעות להיבט התירגולי של התנועה כמו גם להיבט הלחימתי, הטקטי וההתנהלות הכללית (ניהול המשאבים האישיים).

כל אחת מ"שמונה השיטות" כתובה בסינית בחמש מילים: מילה ראשונה שהיא השם של השיטה, וארבע מילים המהוות משפט. כל מילה כזו בסינית היא למעשה איזשהו צירוף של קודים או ציורים, והיא נושאת בד"כ משמעות רחבה ורב מימדית. ההסברים המובאים כאן בהמשך כל ציטוט מנסים להביא את התמונה הרחבה, ואת המסר ברבדים הפילוסופיים והפרקטיים שלו.


1.  צ'י:  תנועת הצ'י מפותחת ע"י הרוח.
Chi: The motion of one's life energy is cultivated by the spirit.

הצ'י מבטא את הקונסטיטוציה הפיזית , מצב המערכות הפיזיות השונות והיכולת לנצל ולתעל את המשאבים. אין זו האנרגיה עצמה (האנרגיה זמינה תמיד,  מהפראנה שבאוויר, מהאוכל וכו') כי אם מידת היעילות של המערכת לנצל אותה ולהשתמש בה.

התיפקוד של האיברים הפנימיים הוא לא-רצוני, מתבצע מעצמו. במצב רגיל איננו מרגישים בעבודתן של מערכות אלה, ונדמה לנו שהכל בסדר עד שמופיעה איזושהי הפרעה או מחלה. המשמעות הבסיסית של המתודה הראשונה היא שהפעילות הפיזית הפנימית יכולה להשתפר עד למיצוי הפוטנציאל, ולהתארגן תחת שליטתה של ההכרה. יש לכך תרומה לבריאות הכללית, ליכולת  התיפקוד, וכן ליכולת העמידה של לוחם בסיטואציה שבה הוא מוכרח לבטא את המיטב שבו.

כושר גופני ופעילות פיזית כשלעצמם הם מוגבלים ושטחיים בהשפעה שלהם על הגוף אם ה-spirit  לא נמצאת שם. ה- spirit  היא תשומת לב מלאה, עירנות מלאה, חיות פנימית. היא אוספת ומרכזת את אנרגיית החיים, כך שנבנה תיאום בין המערכות השונות לכדי תנועה מאוחדת.

ה-spirit  , וכן הזרימה של הצ'י קשורים מאוד לשיחרור.  שיחרור של אמוציות, מחשבות, מתחים וכו' עשוי להתבטא במגוון של תחושות פיזיות כמו דגדוג, זרמים, הקלה, צחוק, תחושות חום (וגם קור כשזה ברמת ה- spirit), ועוד.  ה- state of mind נכנס לרובד שקט יותר, והסירקולציה בגוף מאפשרת רגיעה עמוקה יותר, ומאידך- מוכנות לפעולה נמרצת, מיידית ומדוייקת.

הנשימה היא שער מרכזי אל הצ'י  ואל ה- state of mind.  הנשימה צריכה להיות עדינה ורכה, כמו של תינוק, או כמו כותנה שעפה ברוח.


2. עצם:  העוצמה הפנימית של השלד/ המבנה מפותחת ע"י משחק

Bone: the intrinsic force of one's structure is developed  by coaxing (playfully).

מה שמבדיל בצורה בסיסית בין אומנויות לחימה פנימיות וחיצוניות הוא, שאמן חיצוני נשען על כח פיזי שרירי היכן שאמן פנימי שם דגש על העימוד של הגוף, האינטגרציה של מבנה השלד.

כאשר השלד לא מאורגן טוב, כלומר כשהמפרקים לא ממוקמים מספיק טוב בתנועה, הלחצים הפנימיים בהכרח לא מתחלקים בצורה שווה. הכוח לא עובר בדיוק דרך המפרק אלא בזיג-זגים. נוצר  חוסר איזון מבני, מתח שרירי לא אחיד בגוף (מקומות שעובדים יותר מדי מול מקומות שלא עובדים כלל), ולאורך זמן זה עלול ליצור בשלד  ניוונים ודפורמציות.

כאשר המבנה הוא טוב (התארגנות השלד כנגד כוח המשיכה או התנגדות כלשהי), אין כמעט צורך בעבודה שרירית. השלד נשען על עצמו, המבנה נושא את עצמו. כך השרירים מתפתחים בצורה שווה ומתלפפים סביב העצמות בהתאם למבנה הטבעי שלהם.  כאשר מופעל לחץ על מבנה טוב, זה רק מחזק ומחשל אותו עוד, העצמות נעשות חזקות יותר, קומפקטיות וגמישות, והאנרגיה הפנימית שלהן גוברת.

המבנה קשור תמיד לדימויים של כדור או ספיראלה.  השלד מאורגן למעשה בפיתולים, או נגזרות של כדור.  כל המפרקים בגוף משתתפים בתנועה בצורה הרמונית כך שסך כל הוקטורים של המפרקים השונים מתאפס.  כל מפרק נוסף שמשתתף בתנועה מגביר את הרזולוציה של שאר המפרקים.  כך מסוגל האמן להביא כוח מתוך המבנה גם בתנועות קטנות, שכלפי חוץ אינן נראות, רק התוצאה שלהן נראית.

התארגנות טובה של השלד היא חיונית לפתיחה של מעברי הצ'י בגוף (המרידיאנים). גם ההפך נכון- זרימה של צ'י מיד רותמת את המבנה להתארגן בצורה טבעית והרמונית. כאשר המבנה נשמר בתוך ה"כדור", הצ'י מתלפף סביב העצמות, חודר אליהן ומחזק אותן.

העוצמה של מבנה כזה היא שמצד אחד הוא חזק ויעיל (מבחינה בריאותית ולחימתית כאחד) ומצד שני מסוגל להשתנות מיידית כמו מים.

החלק השני של המשפט במתודה זו (coaxing playfully)  מתייחס לאופי של האימון. הדרך להשיג כל מה שאתה רוצה מהגוף היא לעבוד עם הטבע שלו ולא נגדו. עבודה עדינה עם השלד ועם הנשימה מרככת בהדרגה את כל ההפרעות בתנועה, לא מתוך התאמצות או התנגדות. כך אוספים את כל חלקי השלד תחת תחושת ה"אני" עד שהם באמת עובדים כגוף אחד.

Playfully – קשוב לתחושות הפנימיות. להניח לו להשתנות לא מתוך כפייה אלא מתוך גילוי.  "להזמין" את  ה-  .spirit זה חיוני על מנת שהגוף גם יזכור את החוויה, יפנים את השינוי.


3. צורה:  הדמות עוברת טרנספורמציה, חקה את המודל.
Form:  Transform the figure,  imitate the model.

הצורה הפיזית, או החיצונית, היא ביטוי של הצורה הפנימית – הרוח (spirit).  הצורה , או התנועה החיצונית של האדם, משקפת את מצב ה- mind שלו ואת הסדר הפנימי שלו. כאשר האדם מאוזן , הצורה היא ביטוי ספונטני של חיים.

מתודה זו מתארת תהליך דו כיווני של הישתנות מהפנים לחוץ, ומהחוץ לפנים.

הטרנספורמציה מבטאת שינוי צורה במובן הפנימי. המעבר מתנועה לתנועה הוא רק ביטוי של הזרמים הפנימיים שמתחת לפני השטח. התנועה עוברת דרך ה- center, דרך נקודת האפס,  ויוצאת החוצה.  בסופו של דבר יש להפוך את רצף התבניות (או התנועות) לביטוי של זרימה והתמשכות, רצף של טרנספורמציות, כשהתנועות "משתפכות" אחת אל תוך השנייה בצורה חלקה, כביטוי מתמשך של אנרגיית החיים הפנימית.

החלק השני של המשפט נוגע לתנועה ההפוכה, מהחוץ לפנים. לחקות את האיכויות והתבניות של המודל זה להיות פתוח למסר או תוכן או זיכרון שיש בתנועה, להיות פתוח להשראה כך שהביטוי שלך מתחזק. ההתחברות לדימוי מחזקת את הביטוי.

כאשר משתמשים בדימויים של תנועה, למשל לנוע כמו דרקון או נמר, זה עשוי להבהיר מאוד את התנועה ולשים בה אנרגיה ו-spirit. אולם הדימוי טוב רק עד שלב מסוים, כאשר החוויה הופנמה אין בו צורך עוד. הוא יכול לחסום את המתרגל מלהתפתח הלאה. זהו רק שלב בדרך לביטוי של העצמי, לא להיהפך לדבר שניסית לחקות אלא להשתמש בו כשער אל עצמך.

אצל המורה יש לחפש את השורש של התנועה, או המהות שלה, במקום להפוך להעתק של התנועות שלו. אין זה מספיק לקבל השראה מהסגנון של המורה או מהביטוי החיצוני של התנועה. סגנון הוא רק ביטוי לגבולותיו של האינדיבידואל.  יש לחפש את התחושה, ה- feel של זה, לתפוס את המהות של העניין ולהפנים אותו.

הפורמים או המודלים מובילים את התנועה מבחוץ, והפנים מגיב.  החוץ מתחיל, והפנים לוקח את ההובלה ומדריך. להיטמע בחוויה ולהפוך אותה לשלך.  מבלי משים, כל איברי הגוף יהפכו להתרחבות של הרעיון/ רצון. הכוונה היא לא לעצב את עצמך כמו המודל, אלא לעורר תהליך פנימי ולהניח לגוף ללמד אותך. לגלות מה יש מאחורי הדמות החיצונית. "צורה בתוך צורה", ובסופו של דבר "צורה ללא צורה".


4. עקוב:  נוע בצורה עגולה, תכנן והגב.
Follow:  Circulate around, interpret & respond.

יש לעקוב אחר ההתמשכות של הנסיבות, לעקוב אחר המאורעות כפי שהם, ולא אחרי הרעיון שלך על "איך זה אמור היה להיות". מאחר ואין מצב קבוע, אתה מוכרח להיות מוכן לשנות טקטיקות, כמו מים, להיות מוכן לשנות את מהות הפעולה שלך בהתאם לקרקע שעליה אתה נע.

המעגל מסמל משהו מקיף ושלם בפעולה או בדרך המחשבה.  הבנה מלאה של הסיטואציה ושל התגובה בה, מתוך עירנות לכל הסובב. המעגל מסמל גם את ה"אחד" שממנו נוצרה הבריאה, והוא מסמל גם התחייבות , מחוייבות לפעולה, לתפקיד או משימה.

התנועה נעשית עגולה מעצמה ברגע שהמודעות מתרחבת לכל הכיוונים ומגיבה, לא בצורה לינארית או רציונלית, אלא אינטואיטיבית ורב מימדית.  בתוך התנועה העגולה אפשר לשבור בכל רגע ולשנות כיוון.

המילה השנייה במשפט הסיני פירושה היפתחות לכל הכיוונים, תקשורת, על מנת לקבל אינפורמציה. כאשר ה- mind  שקט ופתוח, נוצר ערוץ בהיר וברור למידע שמגיע, מודעות לאירועים מסביב ולתגובה שלך אליהם. לא להיות כבול להנחות הבסיס שלך או לאירועים עצמם, אלא   גמיש, ובתקשורת לכל מקום.

החלק השני של המשפט אומר: לפרש את הנסיבות, לתכנן (לשאול שאלה), ולהגיב (לתת מענה). על מנת לקבל תשובה (תגובה) יש לשאול שאלה. כאשר אתה שואל  אתה נפתח לקבל מענה ומשפר את הבנתך.

האסטרטגיה, או התכנון, צריכים להתאים לנסיבות באופן שלם ומקיף. יחד עם זאת, בזמן אמת, הגב מיד ללא היסוס, כמו הד בעקבות הנסיבות, תגובה מלאה שכל המשאבים הפנימיים מאוחדים תחתיה. כך כל מה שצריך להיעשות נעשה, ומה שמחפשים אחריו נמצא.

פגוש את הסיטואציה, התאם את עצמך והגב בצורה מדוייקת. מתוך גמישות אתה שולט בסיטואציה.


5. עלה :  הראש תלוי/ מרחף למעלה, נקי מהפרעה (כמו בבואה צלולה).
Raise :  The head is suspended, in unbiased reflection.

מתודה חמש עוסקת במציאת העמדה הטובה ביותר, של הגוף ושל ה- mind.  כאשר הראש מתרומם או עולה עד למקום ה"נכון" שלו, הגוף כולו מתאזן מתחתיו, האנרגיה של האדם מותמרת והרוח משתחררת ויוצאת לחופשי. זה מתבטא בעיניים, שזורחות או מתמלאות חיים.

הראש עולה למעלה, כאילו תלוי על חבל בלתי נראה. לא מתוח אלא כאילו מישהו מיקם אותו שם על מקומו. כתוצאה מכך, מרכז הכובד יורד למטה אל  ה- center  (tan tien), והעמידה נעשית יציבה וחזקה. האדם כך הוא כמו החולייה המחברת בין שמיים לארץ. בסין אומרים על אישיות מוערכת: "ראשו בשמיים ורגליו באדמה".

החלק השני של המשפט מתאר חלל ריק, מקום שהוא ללא הפרעה, מצב מנטלי של שקט. התודעה אינה ריקה לחלוטין אלא נקייה מהפרעה ופתוחה לקלוט, מתרחבת אל החלל שמסביב. שים את ה- mind במקום והתגובה הנכונה תגיע. שים את הראש במקום (פיזית) והגוף כבר ידאג לעצמו. כאשר מארגנים טוב את הראש ואת  ה- mind, אפשר  לראות  בבהירות לכל מקום, כמו מראש הר גבוה.

שלושת המרכיבים החיוניים ביותר לתחושת שיווי המשקל, היציבות וההתמצאות במרחב קשורים לראש: העיניים (המבט), מנגנון שיווי המשקל באוזן הפנימית, והרצפטורים של התארכות שרירי הצוואר. הגוף מתארגן בעקבות החושים, בעקבות הראש, ומוצא בעצמו את העמדה הטובה ביותר. זוהי יכולת אינסטינקטיבית.

עמדה טובה, או יציבה טובה, מאופיינת בכך שהיא מצריכה מאמץ מינימלי (אנרגיה מינימלית), עמידה בפני התנגדות מכל כיוון או זוית, ושאפשר להמשיך ולנוע ממנה לכל מקום ללא הכנה, ביעילות מירבית. העמדה הטובה מובילה לפעולה הנכונה.

הגוף מאזן את עצמו ללא הרף כנגד כוח הכובד. בעמדה טובה,  הגוף "יושב" על השלד, והשרירים  פנויים לפעולה בעת הצורך, לא נדרשים להחזיק את הגוף. המשקל מתנקז דרך השלד מהקודקוד ועד לכפות הרגליים. כך לא מצטבר מתח במערכת.

ראשית הירגע וקח את הראש למעלה בעדינות. הקודקוד מצביע למעלה וקצת קדימה. הגוף לעומת זאת "יושב" למטה. עמוד השדרה מתארך בצורה כזאת . הבטן התחתונה כבדה והראש קל. כל מה שבאמצע מסתדר בין שני הקצוות. החזה מתרכך ויורד, רגוע כאילו "הוציאו את האויר מהבלון". הראש צומח מבין הכתפיים, הסנטר לא בולט קדימה, העיניים בפוזיציה הטובה ביותר של ראייה לכל הכיווונים.

למעשה היכולת הבסיסית שנלמדת היא כיצד לאפשר לעמוד השדרה להתארך בעדינות ובצורה טבעית, מתוך רגיעה. מתוך ההתארכות הזאת, כל תנועה מתחילה למעשה בעמוד השדרה, או ב-torso . (ה-    center  או איזור המותן מוביל את התנועה). הידיים והרגליים הן ביטוי חיצוני של התנועה ב- torso. העלייה של הראש היא שער אל עמוד השדרה ואל השליטה הפנימית בתנועה. מעברי הצ'י נפתחים גם הם כתוצאה מכך, וה- spirit  יכולה להתגלות.


6. חזור :  קדימה ואחורה, לחזור להתחלה ולהתחיל מחדש.
Return :  Coming and going,  reversing,  repeating.

חלקו הראשון של המשפט אומר כי בכל תנועה שעושים ישנו איזון דינמי בין כוחות מנוגדים. תנועה לעולם איננה רק קדימה או רק אחורה, רק מתוח או רק רפוי, רק פנימה או רק החוצה. בכל תנועה מסתתר גם ההפוך שלה, כפי שרואים גם בסמל  של yin-yang .

על מנת להשאר בתוך שיווי המשקל הפנימי (- בתוך ה"כדור"), כל תנועה לכיוון אחד מאוזנת בחלק אחר של הגוף לכיוון ההפוך.  השליטה בתיאום בין תנועות משלימות כאלה היא ייחודית לידע הפנימי של אמנות ה- LHBF, והיא מביאה את המתרגל לרזולוציה אחרת לגמרי של תנועה ושל ביטוי הכוונה.

אפשר להדגים את העקרון הזה ברמת הארגון השרירי.  עפ"י המודל המקובל, השרירים מתכווצים בקבוצות, בהתאם לכיוון הרצוי של תנועת השלד. החלוקה הרגילה של עבודת השרירים היא לאגוניסטים ואנטגוניסטים, או פלקסורים ואקסטנסורים, אולם חלוקה זו קשורה בד"כ לתנועה ליניארית דו מימדית של המפרק. ב- LHBF המודל של עבודת השרירים הוא אחר. כל מפרק עובד בצורה רב מימדית ביחס למפרקים האחרים, ובתוך הפיתולים שנוצרים  מעורבות קבוצות שרירים "מנוגדות" בו זמנית.  האיכות של ה"כדור" עמידה לכל הכיוונים בעת ובעונה אחת ומערבת את כל רקמות הגוף בתיאום. מתוך רגיעה בסיסית של השרירים, ישנה הפעימה של התנועה בגוף, כשכל המערכת השרירית שותפה במארג הזה.

אחד התוצרים של ה"קדימה ואחורה" הוא היכולת ליצור מרחב מתוך אפס מקום, לייצר מרחב תנועה וכוח בתוך סיטואציה צפופה ומטווח אפסי. זוהי מומחיות אופיינית וייחודית ב-LHBF  כאמנות פנימית, תנועה בתוך הגוף.

דוגמה נוספת לסינכרון של כוחות מנוגדים היא בעבודה מול כוח הכובד. כל תנועה שעושים היא במידה מסוימת כנגד כוח המשיכה, בעזרת פעילות שרירית. כאשר שרירים עוזבים ומרפים, הם מאפשרים לכוח המשיכה למשוך למטה, וגם בזה אפשר להשתמש. התנועה מערבת בו זמנית מתח שרירי כנגד כוח המשיכה עם רגיעה שמשתמשת דווקא בכובד שנמשך למטה.

החלק השני של המשפט אומר: לחזור למצב הראשוני, המקורי, ולהתחיל מחדש. נוצרת מחזוריות של תנועה שאינה נפסקת, אינה לינארית אלא מעגלית. למעשה מדובר על מודל של ספיראלה, כיון שהמעגל לעולם אינו חוזר על עצמו בדיוק, ותמיד מכיל וריאציות וניואנסים חדשים.

התנועה המחזורית היא מאפיין של הטבע. לנקות את הלוח כל פעם, להשלים תהליך ולהתחיל מחדש. מתוך החזרה וההמשכיות של התנועה מתגלה הפעימה שלה, הקצב הפנימי שלה. הטבע מלא באינספור קצבים ((rhythms כאלה, או מחזורים שונים של תנועה, המתרחשים בו זמנית בכל הרמות של הקיום והאינטראקציה, מרמת האטום ועד לפעימה של היקום כולו. סינכרוניות של חלקים לא-סימטריים.

גם בתוך האדם יש סינכרוניות של מקצבים שונים של המערכות  השונות: הקצב של המערכת התנועתית (שריר שלד), מערכת הלב-ריאה, מערכת העצבים, המע' ההורמונלית, המערכות הפנימיות השונות, כולם משניים לקצב הכללי של הגוף כיחידה אחת. כנגד זה ישנו המפגש עם סיטואציות חיצוניות, אינטראקציות, ולכל מפגש כזה יש מקצב אחר. חלק מהם מתמשכים ומחזוריים, וחלק מוגדרי מטרה עם התחלה וסיום, וכן הלאה.

בתוך אימון שהוא מחזורי אך גם מגוון באופיו, ניתן לפתח מודעות לסינכרוניות הזו ולשפר את ההיערכות שלך והשליטה הפנימית בסיטואציה. במצב של לחימה או תפקוד בתנאי לחץ, האדם מוכרח שתהיה לו קואורדינציה מצוינת של ה-rhythms המכניים, הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים על מנת לייצר את ההסתגלויות הנחוצות במצב של שינויים פתאומיים, להיות מסוגל לשינויי קצב, ולפעול כגוף אחד.


7. איפוק :  יישב את התודעה,  היצמד לשקט הפנימי.
Restrain :  Settle the mind,  hold onto the inner sanctum.

המילה הראשונה במשפט משמעותה במקור: "לעצור במקום הנכון" (או בזמן הנכון). לפעול ביישוב דעת. הניהול של המשאבים האישיים דורש סדר פנימי. הסדר והגבולות הם אלה שמאפשרים לפוטנציאל להתממש. יש להביא את ה"בית",  את ה-mind  , לשקט ולסדר, אז הפעולות יהיו ספונטניות ונכונות בצורה טבעית. כאשר ה-mind   לא מסודר, הפעולות אינן נחרצות.

ה-inner sanctum  מתייחס למקום פנימי בתודעה שהוא מעבר לפיצול בין חלקי האישיות או הזהות השונים,  מעבר למחשבות, האמוציות, הדימוי העצמי וכו'. מצב של  stillness, שקט חי, הוויה טהורה, חיבור אל המקור. כל חלקי האישיות אסופים מתוך ראייה אובייקטיבית, לא מתוך הזדהות, וכך העוצמה הפנימית יכולה להתבטא.

השקט הפנימי והיציבות המנטלית הם תוצאה של השגת שליטה באופן המחשבה. להתיק את המודעות מרמת המחשבה לרמת ההתבוננות. יש להצמיד את הפעולות לתחושות  במקום לרעיונות, כלומר לעקוב אחר המציאות ולא אחרי הרעיון המועדף שלך. להתרוקן מחשיבה תגובתית ולהיפתח למה שקורה באמת.  ללא ציפיות- כך אין הפתעות ואין אכזבות. התבוננות מובילה לראייה.


8. הסתר:  להופיע ולהיעלם בכוח הרצון, הכוחות הפנימיים מוסתרים.
Conceal:  Arising and retiring at will, the inner working are concealed.

הסתרה של היכולות או הכוונות היא אולי הטקטיקה הגבוהה ביותר שיש, אולם כאן  המשמעות איננה שיש לאדם כוונות נסתרות, אלא  מצב טבעי הנובע מכך שהאדם פיתח את היכולות הפנימיות שלו. הגוף והתודעה "עגולים", מסודרים ושלמים וכך היכולות מסתירות את עצמן, נשארות חבויות עד לרגע שצריך אותן.

האדם נראה רגיל מבחוץ (לעין שאינה מיומנת להבחין בכך), אולם בשעת פעולה הכוח שמשתחרר הוא כמו נחשול שוטף הבא בהפתעה, ונעלם כלעומת שבא.  מכיוון שכל המשאבים האישיים מפותחים לפוטנציאל שלהם ורתומים לכוח הרצון, התנועה הזאת מתרחשת בטבעיות, בהתאם לנסיבות. היכולת הפנימית (הטבע הפנימי) היא כמו זרם שמתחת לפני המים, ששולט בסיטואציה, ויכול להתגלות בבת אחת ומיד לחזור לצורתו הקודמת.

המילה  "להיעלם" מתייחסת גם למצב של שקט, חופש מדאגה, שלווה של מי שאינו מבקש לעצמו דבר עוד.  הכוח שנשמר בפנים הוא כמו אוצר פנימי המביא איתו שלווה.

החלק השני של המשפט: המילה השלישית  במקור הסיני  מציינת כוח שבוודאות היה מוביל להרג, אלמלא השלטונות ריסנו אותו בדיפלומטיות.

המילה הרביעית  משמעותה: הכוח המניע של היקום, המקור לכל תנועה ושינוי. מצויירת מכונה פשוטה ובסיסית למראה, שכאשר מופעלת מייצרת דבר שהוא פלא, יקר ערך. הערך האמיתי של המכונה נסתר למראית עין.

הכוח המוסתר איננו מאגר של צ'י אלא מאגר של מיומנות, חכמה ועוצמה.