במשך השנים בהן אני חולק עם התלמידים שלי את הדרך בה למדתי LHBF, תהליך ההוראה הניע אותי לחפש דרכים חדשות לפתח ולהעמיק עוד ועוד את ההבנה שלנו את השיטה.

הטקסט המסורתי הקדום ביותר של השיטה, והנושא את שמה, נקרא "שש ההרמוניות ושמונה השיטות" (six harmonies & eight methods). במאמר זה הייתי רוצה להבהיר נקודה אחת חשובה. כל אחת מאותן שש הרמוניות ושמונה שיטות ניתן לתפוס או לקלוט ע"י פיתוח של איכות חשובה מאוד ומהותית בתוכנו. כתלמידים של אמנות מיוחדת וייחודית-עד-מאוד זו, עלינו לתת לעניין זה חשיבות רבה. האיכות שבה מדובר היא היכולת להקשיב, כלומר אמנות ההקשבה.

ישנן מספר שאלות מפתח שתלמיד עשוי לשאול את עצמו:

1. מהו הדבר שצריך להקשיב אליו?
2. מדוע להקשיב?
3. כיצד אנחנו מקשיבים?
4. מה קורה כאשר אנחנו מקשיבים?

מהו הדבר שצריך להקשיב אליו

ברמה הברורה מאליה, אנחנו צריכים לעקוב אחר המורים שלנו ע"י הקשבה להוראותיהם והנחיותיהם, לעקוב אחר נתיב החכמה העתיקה והמסורת. זה לבדו ייקח אותנו די רחוק ויאפשר לנו קרוב לוודאי ללמוד את העקרונות החיצוניים של השיטה, וההיבטים החיצוניים של התנועה והחכמה שבה. אולם, רק כאשר אנחנו מתחילים להקשיב לגוף שלנו, לתנועה הפנימית שבתוכנו, רק אז אנחנו יכולים לחוות התקדמות.

ראשית אנחנו נלמד לשים לב לשלד שלנו, למערכת השרירים ולמערכת הגידים והרצועות, ע"י תנועה באופן שבו לומדנו ע"י המורים שלנו. בהמשך נוכל להיות מודעים גם למפרקים השונים בגופינו, ובשלב מתקדם יותר נוכל להתייחס ליותר ויותר אינפורמציה שמגיעה מהשרירים, מהשלד, מעמוד השדרה ומהמפרקים באופן סימולטני.

אנחנו נלמד גם לחוות ולהכיר תחושות רבות אחרות, למשל מתח או הפעלה של מרכז הגוף(הטורסו – הבטן ובית החזה), של חמשת ה-terminals (כפות ידיים, כפות רגליים וראש), תחושות באיברים הפנימיים, ועוד. בדרך זו תהיה לנו גם אפשרות להקשיב ליריבים שלנו ולהבין את האופן שבו הם ממקמים/ממצבים את עצמם ברמה מקיפה הרבה יותר.

אנחנו עשויים להתחיל לחקור תחושות הקשורות בעבודה עם אנרגיה או צ'י. מהלך ההתרחשויות עשוי להשתנות מתלמיד לתלמיד, אולם זוהי פאזה מכרעת. רבים מאלה שמפסיקים להתאמן עושים כך מכיוון שלא הצליחו להבין שלב זה, או מפני שלא הודרכו לגבי מה שקורה בשלב זה. התחושות החדשות עלולות להיות מציפות או מטלטלות ללא הסבר אם אין הבנה של ההקשר שלהן ושל הכיווניות של התהליך.

מדוע להקשיב

התרגול של 6 ההרמוניות ו-8 השיטות דורש מאיתנו לגשת אל החלקים בגוף האנושי שלנו שיכולים לנהל ולהכיל בצורה סימולטנית את הכמות הרבה של אינפורמציה ותחושות באופן קוהרנטי. זה מתבצע ע"י כך שמאפשרים למערכת שלנו "להקשיב", ולבטוח ש"מה ששומעים זה מה שזה", מבלי שה-mind יתערב ויציע הסברים (שהוא גם מצפה/כופה שנעקוב אחריהם...)

מבחינה חיצונית / מכנית: על מנת לבצע LHBF המתרגל זקוק לכל חלקי גופו פועלים בצורה מאוחדת ומתואמת, גם את החלקים החיצוניים וגם את הפנימיים.

לצורך זה אנחנו צריכים לאפשר לעצמנו גישה ותגובה להרבה מאוד אותות ((multi signals שלרובם אנחנו לא מגיבים בד"כ. על מנת לסנכרן, למשל, פעולה של מספר מפרקים יחד במרחב (ב- 3 מימדים) אנחנו נידרש לאו דווקא ל-mind ולאונה השמאלית של המוח (הריאליסטית, המחפשת להבין את הדברים על רצף הגיוני אחד), כי אם לאונה הימנית של המוח (האינטואיטיבית, אסוציאטיבית, בעלת יכולת להכיל רמות שונות של רצף בו זמנית) ביחד עם ה"מוח התחתון" (ה-tan tien , הממוקם בבטן התחתונה).

כדי לפתח את היכולת להנגיש את האינפורמציה לאונת המוח הימנית ול- tan tien, אנחנו צריכים קודם כל להפוך אותה ללגיטימית מבחינה פנימית, ע"י הפניית הכוונה והפוקוס אל אותה אינפורמציה, והקשבה לה ולמגוון התחושות שהיא נושאת. זה משדר מסר לאונת המוח הימנית ול-tan tien  שהאינפורמציה חשובה, ושיש לקבל אותה ולהגיב אליה. הגוף ייקח זאת אז ברצינות, ויעקוב אחר אותה אינפורמציה עם תגובה בכל הרמות.

מבחינה פנימית: רבים מחפשים לגלות בתוך ה-LHBF  ובאמנויות דומות לה את העולם הפנימי, את הדרך בה אנרגיה נעה, את הדרך שבה הרכיבים הפנימיים נעים, וכן ללמוד על "הדרך" (tao).

הפרדיגמה היא שמערכת העצבים האוטונומית (שהיא תת-חלוקה של מערכת העצבים הפריפריאלית המסדירה את פעילויות הגוף שבד"כ אינן נמצאות תחת שליטה מודעת) אינה מבססת קשרים עצביים ישירים לחלקים רבים בתוכנו, למשל האיברים הפנימיים, שבמצב רגיל רובנו לא מודעים לקיומם.

כאשר מנסים ליצור גישה אל אותם המקומות דרך מערכת העצבים הישירה זה לא פשוט ומבלבל.

למעשה, הגישה הישירה אינה נחוצה, שכן כל חלקי הגוף השונים מפיקים תחושות הנרשמות דרך מערכת העצבים האוטונומית. אולם אנחנו, ככלל, לא לומדנו כיצד לפרש את אותן תחושות ורגשות. במקום זאת לומדנו מאז הילדות להתעלם מהן ולהדחיק את קיומן.

הקשבה היא השלב הראשון המאפשר לאותן תחושות להתקיים, ולאחר מכן להבין אותן כשפה שהיא מדוייקת וספציפית. בשלב הזה אפשר לתרגל צ'י בצורה שתוביל להתקדמות.

כיצד אנחנו מקשיבים

אנחנו מקשיבים ע"י שימת לב לתחושות, ע"י כך שלא נהיה עצלנים וניתן תשומת לב לפרטים הקטנים. מתחילים בהתבוננות ובקבלה של מה שנמצא מול עינינו, מה שמגיע אלינו, מה שאנחנו חשים מבפנים. לא שופטים ולא מדחיקים, לא מתעלמים וגם לא "מגבירים" את התחושות, רק מקבלים. אח"כ אנחנו מקשיבים להן, לא ע"י הערכה או פרשנות, רק שמים לב מהו הדבר הזה, מה הוא עושה, הכיוונים או התנועה שהוא מייצר. לא מנסים לתייג ולקטלג את האינפורמציה, אלא ללמוד את מגוון הרמות והמופעים שהיא מייצרת, לפרטים הקטנים. אנחנו עושים כן תוך כדי שמקשרים בין זה ובין תנועה שאנחנו מתרגלים, בין אם היא פנימית או חיצונית. אין צורך להפוך זאת למחקר אקדמי מסודר, אלא יותר לסביבת- מעבדה של חקירה וזכירה, איפשור למערכת שלנו לחוות, לפתח את השפה ולרשום את האינפורמציה בשבילנו, ונתינת אמון במערכת שהאינפורמציה תהיה זמינה לנו כשנצטרך לשחזר אותה או לתפעל אותה (body follows mind follows intention…"").

מה קורה כאשר אנו מקשיבים

כל מה שתואר עד כה הוא ההתחלה, החדר הראשון שאחרי הדלת הראשונה. כאשר אנחנו מתחילים ליהנות מהתהליך הזה, נדע שאנחנו בכיוון הנכון. זה יכול להיות קל לאנשים מסוימים, או לקחת פרק זמן של חיים שלמים אצל אחרים, אך כולנו נולדנו כאלה ועם כל הכישורים לעשות זאת. למעשה אנחנו עושים זאת מאז שנולדנו. זוהי הדרך שבה העולם והטבע עובדים.

כעת יש לנו את ההזדמנות לתרגל זאת עם המודעות שלנו ולפתח את עצמנו – לשחרר את עצמנו מההתניות של ה-mind. הסוד החשוב ביותר, והסיבה שבעטיה כל הסאגות ואנשי החכמה שמו כ"כ הרבה דגש על הנושאים האלה, היא שהקשבה היא השתנות (שינו נעשה אפשרי ע"י הקשבה, שינוי קורה ברגע שאנחנו מקשיבים).

ע"י הקשבה ותגובה למה שמקשיבים אליו, ישנה האפשרות לשנות את מהלך הכיוון של אותו מושא התבוננות בזמן ההתבוננות וההקשבה. למעשה, ע"י התבוננות אנחנו כבר יוצרים שינוי, ע"י עצם שימת הלב לסיטואציה או לאובייקט מסוים אנחנו כבר משפיעים עליו. כאשר משלבים את הכוונה ותשומת הלב בתוך ההתבוננות וההקשבה, זה מאפשר להתחבר באותו הזמן עם האפשרות לכוון את התנועה למקומות חדשים.

זהו חופש הבחירה.

זהו החופש שמתרגל של אמנויות פנימיות כמו LHBF מחפש להשיג. הקשבה בזמן שעוקבים אחר  שש ההרמוניות מאפשרת השתנות מבלי להפעיל כוח, מבלי לבזבז אנרגיה, ומתוך כבוד לטבע של חוקי הטבע והבריאה, בלי לכפות בכוח שום דבר או להסתמך על מישהו אחר. זוהי הדרך האמיתית של ה-TAO.

Liu he ba fa, בין השש והשמונה – הקשבה

מאת: בן בר